החלטה בתיק ב"ל 17648-06-12

1.         בפנינו תביעה לדמי פגיעה.

התובע טען בתביעתו כי ביום 10.10.2010, בשעות הבוקר, הוא עבד בהתקנת וילונות במעונות הסטודנטיים של מכללת עמק יזרעאל ותוך כדי עבודתו, עת עמד על סולם כדי לעשות חורים בתקרה עם מקדחה, הוא החליק ונפל ביחד עם הסולם, רגלו הימנית נתפסה בסולם וכתוצאה מהנפילה הוא נפגע בחזה, בברך ימין, כף יד שמאל, גב וצוואר. התובע טען כי כתוצאה מהתאונה בעבודה הוא לא היה מסוגל לעבוד תקופה ארוכה.

2.         הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי ביום 10.10.2010 לא אירעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). כן טען הנתבע כי אין קשר סיבתי בין הליקוי לו טוען התובע לבין האירוע הנטען.

3.         ראיות שנשמעו בדיון :

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו. בנוסף, העיד מטעם התובע מר שלום בן יהודה, בעל חנות "דקורה" אשר קיבל על עצמו את העבודה של התקנת מוטות לווילונות במגורי הסטודנטיים במכללת עמק יזרעאל, והתקשר עם התובע שהוא יבצע עבורו את התקנת המוטות. התובע עבד באותה עבודה מחודש אוגוסט עד לחודש אוקטובר 2010.

יובהר כבר עתה כי על אף שהתובע ציין בתביעתו ואף הצהיר על כך שהוא התקין וילונות, אין חולק כי העבודה הייתה של הרכבות מוטות לווילונות, כי כך סוכמה העבודה בין מכללת עמק יזרעאל לבין מר בן יהודה.

כמו-כן, הוגשה הודעה שנגבתה מהתובע על ידי חוקר המוסד והוגש חומר רפואי מתיקו הרפואי של התובע בקופת חולים.

4.         דיון ומסקנות באשר להתרחשות תאונת העבודה :

התובע הינו עובד עצמאי, קיבל כאמור עבודה של התקנת מוטות לוילונות מטעם מר בן יהודה וביצע עבודות הרכבה במעונות הסטודנטים במכללת עמק יזרעאל.

ביום הנטען, 10.10.2010, הצהיר התובע כי זה היה היום האחרון לעבודתו במעונות, שבו הוא השלים את עבודות ההרכבה, הוא הגיע לעבודה עם מר שלמה אלמקייס (להלן: "שלמה"), שהסיע אותו והגיש לו חומר, כאשר הוא שילם לו על כך במזומן. מר אלמקייס לא היה עובד של התובע ולא דווח על העסקתו.

לפי דברי ב"כ התובע מר אלמקייס סירב להעיד במשפט.

לפי גרסת התובע בתצהירו:

"הנני להצהיר כי ביום 10.10.2010 הגעתי למעונות והתקשרתי לבחור בשם מוטי אשר משמש כאב בית במעונות והוא הנחה אותי היכן עלי לתלות וילונות במעונות.

הנני להצהיר כי התחלתי לעבוד בהתאם להנחיות של מוטי אב הבית.

הנני מצהיר כי באחת הדירות בעת שעליתי על סולם על מנת לקדוח חורים לתליית הוילונות כאמור עליתי על הסולם ואז מעדתי תוך כדי שאני קודח את החורים.

הנני להצהיר כי החדר בו ביצעתי את העבודה הוא חדר מרוהט וצפוף ובלתי אפשרי היה לנוע עם הסולם דבר שחייב אותי למתוח את גופי והתנדנד על הסולם דבר שגרם בסופו של דבר לנפילה.

הנני להצהיר כי כול הקידוחים לתליית הוילונות היו בתקרה דבר שחייב מאמץ ומתיחה של כל הגוף". (סע' 7-11 לתצהיר התובע).

התובע נחקר כאמור על ידי חוקר המוסד ואמר בהודעה זו:

"התחלתי לתלות וילונות, בכל דירה יש שני חדרים, ממ"ד וסלון, זה היה באחת הדירות של הקומה השנייה, רק שלמה ואני היינו בדירה הוא עזר לי בעבודה. אני עליתי על הסולם עם המקדחה באחד החדרים, עשיתי חורים בתקרה שאני על הסולם. עשיתי חור אחד בצד ימין, מבלי להזיז את הסולם נמתחתי ועשיתי עם יד שמאל חור בצד השמאלי של הוילון ואז מעדתי מהסולם ונפלתי על הקצה של המיטה שעמדה לידי. בכל חדר יש שולחן ומיטה. קיבלתי מכה ברגל ימין בברך כי הרגל נתפסה לי בסולם, קיבלתי מכה בצלעות בחלק השמאלי של הגוף וגם בכף יד שמאל שניסיתי למנוע את הנפילה".